מחבר: oroni3y8_admin

  • דמי שימוש בעבור שימוש לא מורשה בקרקע

    נשמח לתת לך שירות!

    בשנים האחרונות אנו שומעים יותר את השימוש במושג "דמי שימוש".
    מושג זה מופיע בעיקר בהקשר של דרישת רשות מקרקעי ישראל בגין שימושים חורגים אשר בוצעו ע"י החוכר במהלך השנים. תחילה ננסה להבין מה העקרון העומד מאחורי גביית דמי השימוש? מתי תהיה דרישה לתשלומם? ומה גובה דמי השימוש?
    ברמה העקרונית, מרבית הקרקעות במדינת ישראל מנוהלות ע"י מנהל מקרקעי ישראל ( כיום רשות מקרקעי ישראל) ומוקצות בהסכם חכירה .
    משכך, בעל הקרקע הינו רשות מקרקעי ישראל כאשר בתום תקופת החכירה ( בדרך כלל 49 שנה) הקרקע אמורה לחזור לרשות מקרקעי ישראל או הארכת חוזה החכירה מול הרשות. רשות מקרקעי ישראל מחזיקה באחוז גדול מאוד מקרקעות המדינה ובחלקם הגדול אכן מוחכרות לציבור הרחב. יחד עם זאת קיים חלק לא קטן של קרקעות שאינן מוחכרות ואין בהם מחזיק כדין.
    לעיתים, מתגלה כי בקרקע  אשר מנוהלת ע"י רמ"י מחזיק פלוני שלא כדין ועושה באותה קרקע שימוש שאינו מורשה כלל.
    לדוגמא, קרקעות הממוקמות בצמידות לשטחי מגורים ובעל הנכס החליט לצרף חלק מקרקעות אלו למגרשו וכך להנות מחצר גדולה יותר .
    במקרים אחרים, עולה כי אדם שהחזיק בקרקע כדין וקיבל הרשאה לשימוש למטרה מסוימת ,
    עושה בה שימוש אחר שלא על פי ההרשאה אשר ניתנה לו ע"י רמ"י. מיותר לציין כי שימושים אלו מניבים למחזיק בקרקע תועלת ע"י הציבור.
    משתמש שאינו מורשה יכול להיות אחד מאלה: מי שפלש לקרקע בניהול רמ"י ללא רשותה.
    חוכר או שוכר או בר רשות אשר קיבל לשימושו קרקע למטרת שימוש מסוימת על פי חוזה בינו לבין רשות מקרקעי ישראל, אולם בפועל השתמש בה למטרה אחרת או ביעוד אחר או בקיבולת בניה אחרת- ללא רשות רמ"י. לרשות מקרקעי ישראל מכוח היותה מנהלת הקרקעות אשר בבעלות המדינה עומדת הזכות לחייב את אותו משתמש בקרקע בתשלום דמי שימוש .
    אתן דוגמא אשר תבהיר את העניין. כאשר יזם מסוים חתם על חוזה חכירה מול רשות מקרקעי ישראל לשימוש בקרקע כשטח מסחרי בשטח של 100 מ"ר ואותו יזם בנה והשתמש ב- 200 מ"ר הרי שבעבור השימוש ב- 100 מ"ר נוספים יהיה על היזם לשלם דמי שימוש לתקופה בה היה השימוש הנ"ל. במקרה שכזה יישלח שמאי מטעם רשות מקרקעי ישראל אשר ייבחן את שווי הקרקע בכל שנה ושנה בה היה השימוש , ייקבע שווי למ"ר מבונה והרשות תבצע הכפלה של השטח החורג בסכום אותו קבע השמאי. אתן דוגמא מספרית:
    בהתאם לחוזה החכירה ניתן לבנות 160 מ"ר. בפועל נבנה 240 מ"ר . מר ישראלי הוסיף את התוספת בשנת 2014 . כיום קיימת דרישה של הרשות לשלם בעבור השטח בו השתמש ללא חוזה החכירה לתקופה בה השתמש.
    שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2014- 4,000 ₪
    שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2015- 4,200 ₪
    שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2016- 4,500 ₪
    שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2017- 4,600 ₪
    כאמור למר ישראל 80 מ"ר מעבר לחוזה בינו לבין הרשות ולפיכך ניתן לקבוע כי:
    שווי החריגה נכון לשנת 2014- 4,000 ₪ X 80 מ"ר= 320,000 ₪
    שווי החריגה נכון לשנת 2015- 4,200 ₪ X 80 מ"ר= 336,000 ש"ח
    שווי החריגה נכון לשנת 2016- 4,500 ₪ X 80 מ"ר= 360,000 ש"ח
    שווי החריגה נכון לשנת 2017- 4,600 ₪ X 80 מ"ר= 368,000 ₪.
    כעת, לאחר שהתקבל שווי הקרקע המצויה בחריגה מחוזה החכירה, גובה דמי השימוש הינו 6% משווי הקרקע . דהיינו גובה דמי השימוש במקרה דנן הינם:
    נכון לשנת 2014- 320,000 ₪ X 0.06= 19,200 ש"ח
    נכון לשנת 2015- 336,000 ₪ X 0.06= 20,160 ש"ח
    נכון לשנת 2016- 360,000 ₪ X 0.06= 21,600 ש"ח
    נכון לשנת 2017- 368,000 ₪ X 0.06= 22,080 ש"ח
    כיום, נוהגת רשות מקרקעי ישראל לגבות דמי שימוש עד 7 שנים ובמקרים מסוימים אף למעלה מכך.בשנים האחרונות ניתן להבחין כי רשות מקרקעי ישראל שמה דגש יותר על עניין גביית דמי השימוש,
    פקחי הרשות מגיעים בתדירות גבוהה הן למגזר העירוני והן למגזר החקלאי , מבצעים ביקורי פתע רבים ולאחר מכן נשלחים שמאי מקרקעין מטעם הרשות על מנת לקבוע את שווי הקרקע לכל תקופת השימוש הבלתי מורשה.
    כמו כן משתמשת הרשות בתצלומי אויר המבוצעים כמעט מידי שבוע כאשר בתצלומים אלו ניתן להבחין מתי בדיוק החלה הפלישה לאותו שטח או מתי בדיוק החל השימוש הלא מורשה. ( בריכות שחיה, מחסנים, חצרות וכו')
    בנוסף, כאשר מוגשת בקשה לקבלת היתר בניה  או אישור תוכנית הדבר מותנה בתשלום דמי השימוש בטרם תחתום הרשות על התוכניות.
    כאשר קיבוץ/ מושב יוזם תוכנית וכבעל הקרקע זקוק לחתימת הרשות, הרשות מתנה את חתימתה רק לאחר שישולמו דמי השימוש באותו מושב/ קיבוץ.
    ידועים לא מעט מקרים בהם נעשה שימוש לא מורשה שנים רבות בתחומי קיבוצים ומושבים וכאשר אותו קיבוץ/ מושב היה צריך את חתימת הרשות על מנת לקדם את התוכנית, נתקל בדרישת הרשות לתשלום דמי השימוש.
    דרישת התשלום נשלחת לחוכר ואליה מצורפת חוות הדעת השמאית אשר עליה ניתן לערער בזמן המקובל. לעיתים קיימת אי הסכמה מול הרשות לעניין זמן השימוש ,
    כאשר החוכר טוען כי זמן השימוש קצר יותר מדרישת הרשות. במקרה כזה חשוב להצטייד בכל המסמכים הרלוונטיים אשר יוכיחו את זמן השימוש הלא מורשה .
    ( חוזה התקשרות מול קבלן לבניה, אשור רואה חשבון מתי נפתח העסק וכיוצ"ב) לעיתים אף הרשות דורשת הצהרת בעל הזכויות אצל עורך דין מהי התקופה בה היה שימוש לא מורשה ובהתאם להצהרתו יבוצע החיוב.
    מיותר לציין כי תשלום דמי השימוש אינו פוטר את בעל הזכויות מהצורך בפינוי השטח אליו פלש/ הריסת המבנה אותו הוסיף ואינו מסדיר תכנונית או משפטית את השימוש שאינו מורשה.

    רוצה לשמוע עוד טיפים או להתייעץ עם משרדינו ?

  • השקעות במקרקעין

    נשמח לתת לך שירות!

    רבים פונים אליי בעבודתי השוטפת ושואלים " תגיד, מה אתה חושב   המחירים יעלו או ירדו?"
    מדובר כמובן בשאלה אשר אין לי עליה תשובה ואני נוהג להשיב בדר"כ כי הנבואה ניתנה לשוטים.
    אנו כשמאים וכעוסקים בתחום הנדל"ן שנים רבות, יכולים לבחון ולנתח את שוק הנדל"ן ומחירי הנכסים כפי שהיו בשנים האחרונות וכן כפי שמתנהל כיום.
    בחינה זו המתבצעת ע"י מזה מס' חודשים יכולה להצביע על מגמה אך אינה יכולה לקבוע באופן חד משמעי האם המחירים יעלו או ירדו.
    עליית מחירים או ירידת מחירים הינה תוצאה של פרמטרים רבים כאשר הפרמטר העיקרי הינו ביקוש והיצע.
    פרמטר זה נשלט ע"י רשויות המדינה כאשר רשות מקרקעי ישראל מחליטה האם לשווק או להקפיא את מכרזי הקרקעות במדינה.
    כמובן כאשר היצע הקרקעות קטן והביקוש לאותן קרקעות גבוה, הרי שהדבר יוצר עליות מחירים.
    מצד שני, כאשר המדינה משווקת קרקעות רבות ובעצם "מציפה" את שוק הנדל"ן הרי שמחירי המגרשים יורד.
    במדינה כמו מדינת ישראל , קיימת השפעה על שווי המקרקעין לעיתים רבות  גם בשל המצב הבטחוני השורר במדינה.
    בתקופות בהן המצב הבטחוני רגיש, ניתן להבחין בירידות מחירים בעיקר באזורי התפר .
    לדוגמא, ניתן היה להבחין בשנים האחרונות כי כאשר נזרקו אבנים בכביש צור הדסה- ביתר
    (כביש המנהרות) הייתה ירידה ברמת הביקוש לישובים אשר הגישה אליהם דרך הציר הנ"ל וירידה זו בביקושים יצרה ירידת מחירים באותם ישובים.
    כמובן, קיימים ישובים נוספים אשר נפגעים כאשר המצב הבטחוני מדרדר , כאשר נזרקים אבנים או בקבוקי תבערה בציר הגישה, קיים חשש אצל רוכשים פוטנציאלים והביקושים לאותו ישוב יורדים לעיתים בצורה דרסטית ואיתם גם המחירים. רבים מלקוחותיי במהלך השנים שואלים אותי לגבי נכסים להשקעה.
    לעיתים עקב קבלת סכום ירושה מההורים, מכירת נכס שהתקבל בירושה, שחרור מצבא קבע , קבל פיצויים וכו' מקבל הסכום בוחן את האופציה להשקעה.
    כמובן שניתן להפקיד את הכסף בבנק אך יש לקחת בחשבון כי התשואה אשר מתקבלת כיום על הכסף נמוכה מאוד בשל הריבית הנמוכה של בנק ישראל.
    אין ספק כי אפיק השקעה זה הינו אפיק בטוח אך בקבלת תשואות נמוכות מאוד ע"י הבנק אין אני סבור שאפיק זה בתקופה זו הינו הטוב ביותר.
    היו שנים בהם הבנק נתן ריבית גבוהה מאוד על הכסף אשר הופקד ולכן האפיק היה כדאי.
    כמו כן, השקעה במניות או באגרות רוב הינו אפיק בעל סיכון לא קטן וכאשר בעל הכסף לא מבין כלל באפיק זה הוא יכול למצוא את עצמו תוך זמן קצר מאוד בהפסדים כספיים כבדים.
    אינני יכול לומר שמדובר באפיק שאינו רווחי כי אין הדבר נכון. בעבור שחקנים בשוק ההון אפיק זה יכול ליצור רווחים נאים אך יש לדעת היטב את הכללים ואת העובדה כי מדובר באפיק עם סיכון לא קטן.
    שוק הנדל"ן הינו שוק תזוזתי וניתן להבחין בשינויי מגמה בתחום הנדל"ן במהלך עשרים השנים האחרונות אך ללא ספק שוק הנדל"ן במגמת עלייה
    כאשר מי שהשקיע בנדל"ן בעשור האחרון שווי נכסיו עלה לעיתים בעשרות אחוזים ולעיתים אף במאות אחוזים.
    ם בנדל"ן קיים קושי לקבוע היכן בדיוק כדאי להשקיע כי בחלק לא מבוטל מהערים אשר בעבר היו נחשבים לפחות מבוקשים כבר בוצעה קפיצת מחירים גדולה בשנים האחרונות.
    עדיין ניתן להבחין בישובים בפריפריה אשר בהם טרם בוצעה קפיצה משמעותית וסביר להניח כי קפיצה זו תגיע בשנים הבאות.
    בנוסף, אני סבור כי בערים בהם החלה בנייה מאסיבית של שכונות חדשות ומתבצעת רכישה של דירות "על הנייר" הרי שכאשר הפרויקטים יסתיימו, סביר כי מחירי הנכסים יעלו.
    לדוגמא, שכונת כרמי גת בעיר קרית גת. נמכרו דירות 3 ו 4 חדרים "על הנייר" במחירים נמוכים מאוד כאשר כבר היום ניתן להבחין בעליית מחירים בשכונה.
    אזור נוסף הינו העיר חריש. עיר חדשה אשר עדיין ממשיכה להיבנות ומיועדת לציבור הרחב ולזוגות הצעירים.
    בגין אופייה של העיר האם תהיה חילונית או חרדית ניטש ויכוח גדול אשר הגיע עד לפתחו של בית המשפט, אך כיום מדובר בעיר מעורבת לחלוטין כאשר להערכתי רובה הגדול חילוני.
    גם העיר חריש עוברת תהליך אשר עברו ערים רבות הדומות לה באפיונם הן מבחינת המיקום והן מבחינת חתך האוכלוסייה. בתחילה, קיים קושי בהשכרת הנכס, ומחירי השכירות נמוכים מאוד וכן מחירי הדירות.
    ככל שהזמן חולף, העיר ממצבת את עצמה בכל התחומים , חינוך, תרבות, גנים ציבוריים, פיתוח וכו' ולהערכתי המחירים יעלו ויגיעו לרמה סבירה. כאשר משקיע מצפה לקבל כבר בתחילת הדרך דמי שכירות גבוהים,
    עיר כמו חריש אינה מתאימה לו. יש לקחת בחשבון כי יש צורך בסבלנות, תוך הבנת הסיטואציה כי העיר בתחילתה וכי בטווח של עד כ- 5 שנים הן מחירי השכירות והן מחירי הדירות יעלה.
    כמובן, שההשקעה בערים המרכזיות כמו תל אביב וירושלים הינה ההשקעה הנדלנית הבטוחה ביותר אך יחד עם זאת יש לזכור כי בערים אלו מחירי הנדל"ן גבוהים יותר ולכן לחלק גדול מאוד מציבור המשקיעים אין מדובר באופציה ממשית.
    גם בדרום הארץ ניתן למצוא עדיין ישובים בהם רמת המחירים נמוכה , ניתן להבחין בשכונות מסוימות בעיר באר שבע בהן עדיין ניתן למצוא דירות שלושה חדרים בגבולות של כ- 500,000 ₪- 600,000 ₪.
    כמובן שאין מדובר באזורים חדשים ובטח שלא בבניינים חדשים. מדובר בשכונות היותר ותיקות של העיר, הבניינים ללא מעליות והאוכלוסייה ברוב המקרים הינה אוכלוסייה חלשה.
    לאחרונה נחשפתי גם לפרויקטים חדשים בעיר נתיבות, כאשר שנים רבות העיר סבלה מתרדמת נדלנית , בשנים האחרונות ניתן להבחין בתנופת בניה גדולה בעיר, מגדלי מגורים, שטחי מסחר ומשרדים.
    כמו כן, באזור המרכז ניתן להבחין בעיר פתח תקווה בה מתבצעות התחלות בניה רבות, בנייני מגורים חדשים הן למשפרי דיור והן לזוגות צעירים.
    שכונת אפק בראש העין הינה שכונה חדשה אשר מאופיינת בבניה של מגדלי מגורים מודרניים לצד בניינים נמוכים יותר.
    הבניה בראש העין לוותה בתכנון קפדני אשר דואג הן לשטחים ירוקים, גני שעשועים, בתי ספר, גני ילדים, מתנסים ומבני ציבור נוספים.
    יש לזכור כי בסופו של יום כאשר אזרח מעוניין לרכוש נכס באזור מסוים הוא  בודק את האזור כולו , מהם דרכי הגישה, בתי הספר באזור, גני הילדים, בתי כנסת, אזורי בילוי וכו'.
    גם כאשר משקיע מחפש נכס להשקעה, עליו לקחת בחשבון פרמטרים אלו כי לאחר השלמת הבניה יהיה צורך בהשכרת הנכס , כאשר האזור אינו משרת היטב את דייריו יהיה קושי רב בהשכרת הנכס במחיר הוגן.
    משקיע פוטנציאלי המעוניין לרכוש נכס נדלני להשקעה , חשוב ביותר טרם התחלת חיפושיו , לבחון מה סכום הכסף אותו הוא מוכן להשקיע.
    כמובן, כאשר מדובר במאות אלפים בודדים בטח שלא יוכל להשקיע בערים מרכזיות כגון תל אביב וירושלים ולכן עליו לחפש בפריפריה.
    כאמור גם בפריפריה קיימות רמות מחיר שונות ולכן חשוב לבדוק טרם הרכישה עם איש נדל"ן מקומי את רמת המחירים בכל שכונה ושכונה ,
    את הסביבה הקרובה ברמת בתי הספר, הגנים, הפארקים וכו' על מנת לא למצוא את עצמך בסופו של יום רוכש נכס להשקעה אך ההשקעה אינה כדאית.
    כמובן, ככלל ראשון ובל יעבור יש להגיע פיזית לסביבת הנכס, לבחון את כל הפרמטרים, לשאול שכנים המתגוררים בסביבה הקרובה לעניין דמי השכירות המשולמים והאם קיים ביקוש לשכירות באותו אזור.
    ביקור זה בסביבת הנכס, יכול לעיתים להוות את הגורם המרכזי בהחלטת אותו ייזם האם כדאי או לא כדאי להשקיע באותו אזור.
    לעיתים בעצם הביקור בסביבה הקרובה נחשפות בפני המשקיע עובדות נוספות אשר עד כה לא עמדו לנגד עיניו וללא הביקור המקדים כלל לא היה מודע להן.
    לעיתים ביקור במכולת השכונתית ושיחה עם בעל המכולת או בפארק האזורי תוך שיחה עם באי הפארק מעלים שיקולים אשר לא נלקחו בחשבון.
    יש לזכור כי לעיתים רבות סכום כסף זה אשר נמצא בידי המשקיע מיועד להבטיח את בטחונו הכלכלי של המשקיע או ילדיו ולכן השקעה נכונה הינה הכרחית .
    יחד עם זאת כל השקעה כולל השקעה נדל"ן הינה בעלת סיכונים ולכן על המשקיע לקחת בחשבון כי קיים סיכוי שהשקעתו תפחת עם השנים ולא בהכרח תגדל.
    רק לאחר שמשקיע הנדל"ן מודע לכלל האפשרויות, עליו להתחיל בחיפוש הנכס להשקעה.

    רוצה לשמוע עוד טיפים או להתייעץ עם משרדינו ?

  • רישוי והתאמה להיתר

    נשמח לתת לך שירות!

    בשנים האחרונות במהלך עבודתי השוטפת אני נתקל יותר ויותר במקרים של חריגות בניה ותוספות בניה שלא עפ"י היתר.

    תופעה זו הולכת ותופסת תאוצה כאשר בערים מסוימות  , העירייה נוקטת בגישה לוחמנית  ומצליחה למנוע את התפשטות התופעה ואילו בעיריות מסוימות, העיריה נוקטת בגישה יותר סלחנית ובערים אלו  ניתן להבחין בחריגות גדולות.

    בתחילה אציין כי מעבר לעבירה הפלילית הקיימת בבנייה ללא היתר, קיים גם הפן הבטיחותי של העניין. 

    לפני מס'  שנים בעת ביקור שערכתי בדירה בשכונת רמת בית שמש ב' הבחנתי כי בעל הדירה אשר דירתו בקומת הקרקע , חפר את כל הגינה  ובעצם יצר דירה נוספת מתחת לשטח של דירתו.

    בעת הביקור הבחנתי כי במהלך החפירות, נחשפו ע"י בעל הדירה כלונסאות הבניין על מנת למקסם את שטח הניצול של הקומה.

    כמובן שהסבתי את תשומת לבו לעניין הבטיחותי  תוך ניסיון להבין האם התייעץ טרם חפירתו עם קונסטרוקטור על מנת לוודא כי אינו פוגע בחוזק המבנה ושחס וחלילה לא תתבצע קריסה באחד הימים.
    זהו מקרה אחד מיני רבים אשר בעל דירה לוקח את החוק לידיו ובכך אף מסכן את כל דיירי הבניין.
    כאמור, קיימות עיריות אשר מקפידות מאוד בעניין חריגות בניה, נשלחים פקחים באופן שוטף לרחובות הערים על מנת לזהות חריגות ובמידת הצורך הגשת כתב אישום והריסה.
    עיריית מודיעין כדוגמא הינה אחת מהעיריות אשר מקפידה על עניין חריגות הבניה החל מהחריגה הפשוטה ביותר וכלה בתוספת יחידות וכיוצ"ב.
    שמירה זו על מבנה אחיד ועל העדר חריגות בניה,  משרתת בסופו של יום גם את האזרח הקטן אשר אזור המחיה שלו נשמר בצורה יפה ואסתטית ולא נוצר מצב בו המבנים "מתכערים" כתוצאה מסגירות פירטיות שאינן תואמות את האזור.
    באזורים מסוימים כמו בקסטל ( מבשרת ציון) אשר במהלך השנים נעשו חריגות בניה רבות נאלצה העירייה ליזום תוכנית חדשה אשר באה להכשיר את שטחי הבניה בחריגה וכך נולדו תוכניות חדשות אשר גוררות עימן היטל השבחה.
    בעיר בית שמש, בחלק מהאזורים ניתן להבחין בתופעה דומה כאשר התב"ע מתירה זכויות בניה מסוימות ובפועל אנשים בנו שטחי בניה גדולים בצורה משמעותית מהתב"ע.
    בחלק מאזורים אלו אכן בוצע שינוי תב"ע וזכויות הבניה הוגדלו על מנת להתאים למצב הקיים. 
    הן ברחוב נחל יעלה ,הן ברחובות סיני ומצדה והן בגבעת סביון הוגדלו שטחי הבניה בין היתר בשל תופעת החריגות.
    רבים שואלים אותי מהי השפעת החריגות בעת ביצוע עסקה במקרקעין?
    >בראש ובראשונה יש לחזור ולהבהיר כי שטחי בניה אשר אינם חלק מההיתר או שנעשה שימוש בניגוד להיתר, אינם נלקחים בחשבון בעת עריכת חוות דעת לבנק למטרת לקיחת משכנתא.
    בחלק גדול מהבניה העצמית, אני נתקל בלווים אשר בונים קומת מרתף בניגוד להיתר הבניה ומצפים לממן את בניית המרתף דרך המשכנתא.
     כל הבנקים למשכנתאות מנחים באופן חד משמעי לעניין זה , וההנחיה קובעת כי שטחי בניה אשר נבנו או השימוש בהם  בניגוד להיתר, אינם יילקחו בחשבון ומעבר לכך, יש להפחית עלויות התאמה להיתר.
    בנוסף, קיימים בנקים אשר בעת קבלת הדוח מהשמאי ובחינת נפח החריגות, לא יסכימו לתת משכנתא כלל.
    לכן , בטרם רכישת הנכס, על הלווה לקחת בחשבון כי השטח בחריגה לא יילקח בחשבון בחוות הדעת וכפועל יוצא, שווי הנכס ללא החריגה נמוך יותר מסכום הרכישה ומשכך ההלוואה תהיה נמוכה יותר.
    בנוסף, יש לקחת בחשבון כי שטחים אשר נבנו ללא היתר, עבירה זו הינה עבירה פלילית ובעל הנכס צפוי לקבל כתב אישום בעניין זה.
    יש מקרים לא מעטים אשר בהם מחייבים את בעל הנכס להרוס על חשבונו את חריגת הבניה וכן לשלם קנס לרשות המקומית.
    לפיכך, קיים סיכון כי אותה תוספת שכיום מכניסה שכירות יפה , תיהרס או תיאטם ואז אותה הכנסה תיפסק.
     יש לקחת בחשבון כי גם פיצול הנכס ליחידה משנית הינה בניגוד להיתר ובניגוד לתב"ע החלה על המקרקעין.
    גם כאשר השטח המפוצל מהווה חלק משטחי הבניה המאושרים והשטח המאושר פוצל ליחידת מגורים עיקרית ויחידת מגורים משנית.
    גם במקרה שכזה מדובר בחריגה מהיתר בשל העובדה שהיתר הבניה הינו בעבור יחידת מגורים אחת והתב"ע מאפשרת יחידת מגורים אחת ולא יותר.
    לכן המלצתי היא כי גם כאשר רוכש פוטנציאלי רואה מול עיניו הכנסה נוספת מיחידה ללא היתר או אינו חושש מהגדלת הסלון ע"ח מרפסת וכו',
    בטרם הרכישה ייבצע בדיקה במחלקת הפיקוח באותה עירייה ויבדוק מה מצב החריגה? האם כבר היה דו"ח פיקוח? האם הוגש כתב אישום? ומהי מדיניות העירייה בחריגות דומות.
    בשנים האחרונות אני נתקל במקרים לא מעטים בהם הרוכש לא ידע כלל כי קיימת חריגה או במקרים קיצוניים יותר השימוש בנכס הינו בניגוד להיתר ולתב"ע.
    הדבר קורה בעיקר באזורים ותיקים מאוד כאשר במהלך השנים חל שינוי בשימוש במבנה וזאת ללא קבלת היתר ובניגוד לתב"ע החלה על המבנה
    לדוגמא, לפני כשנה התבקשתי לבצע חוות דעת בעבור אחד הבנקים לדירה שנרכשה בשכונת גבעת שאול בירושלים.
    כאשר הגיע שמאי מטעמי, הבחין השמאי כי חלונות הדירה ממוקמים גבוה , בחלק העליון של הקיר מה שעורר את חשדו.
    >כאשר הוצגו בפני מסמכי הרכישה, לא צוין דבר בחוזה המכר וצוין  כי מדובר בדירת מגורים בקומת הקרקע.
    גם בנסח הרישום ובתיק הבית המשותף, צוין מהות הנכס- דירה ואף תשריט הבית המשותף היה של הדירה במצבה כוללת מטבח, חדר רחצה וחדרי מגורים.
    בשל העובדה כי לא נחה דעתי בעניין מיקום החלונות, בוצעה ע"י בדיקה באגף ההנדסה של עיריית ירושלים. 
    מעיון בהיתר הבניה התברר כי הקומה כולה הינה קומה אשר מוגדרת בהיתר הבניה כ- תעשיה ובמהלך השנים הוסבה ע"י המתגוררים למגורים.
    כמובן, שבמקרה שכזה הרוכש לא יכול לקבל משכנתא בעבור הנכס מכיוון שבייעודו אינו מגורים ובהיתר הבניה אינו מגורים אלא תעשיה.
    כאשר הבהרתי זאת לרוכש, טען בפני כי גם בנסח הרישום מצוין הבית כדירה. 
    הבהרתי לו כי רישום הבית המשותף נעשה בהתאם לשימוש בפועל ולא נערכת בדיקה של תיקי הבניין על מנת לבחון היתר בניה של כל יחידה ויחידה.
    במידה והרוכש היה מבצע חוות דעת טרם הרכישה , היה מקבל משמאי המקרקעין את המידע הנדרש ויכל לקבל החלטה נבונה  האם מעוניין לרכוש את הדירה ובאיזה מחיר.
    זהו מקרה אחד מיני רבים אשר מחדדים את הצורך בבדיקה של היתרי הבניה טרם הרכישה.
    יש מקרים רבים בהם המוכר שהינו בעל עניין מציין בפני הרוכש כי "הכל בסדר"  והמרפסת נסגרה באישור כבר לפני המון שנים.
    רק לאחר חתימת החוזה , כאשר מגיע השמאי מטעם הבנק ומגלה כי המרפסת נסגרה ללא היתר, וכי הסכום אשר בו נסגרה העסקה מגלם את סגירה זו ולכן יש לנטרלו מהשווי,
    נוצר מצב בעייתי בו ללווה אין כסף להשלמת העסקה והוא חשוף להפרת החוזה. בדרך כלל בחוזה המכר , מגן על עצמו המוכר ורושם כי הרוכש מצהיר כי בדק  וראה את המצב התכנוני ורוכש את הנכס לאחר הבדיקה ללא טענות כלפי המוכר.
    הרוכש מוצא את עצמו חשוף, ללא יכולת השלמת המימון וביצוע העסקה. לכן, קיימת חשיבות רבה לבדיקת היתרי הבניה טרם חתימה על חוזה הרכישה,
    הבנת כלל הנתונים בטרם קבלת ההחלטה האם לקנות ובאיזה מחיר. קיימות צורות רבות של חריגות בניה כאשר מי שאינו מתעסק בצורה שוטפת בנדל"ן  אינו מודע כלל לכך כי מדובר בחריגה.
    אתן מס' דוגמאות:
    בניית מדרגות גישה חיצוניות המובילות לקומת עליית גג/ מרתף וכו'.
    סגירת מדרגות מקשרות בין הקומות והפיכת הבית לשתי יחידות דיור.
    יצירת קומה נוספת בתוך הבית ע"י בניית קומת גלריה בחלל כפול. קירוי מרפסת פתוחה. צרוף מרפסת שרות לשטח עיקרי של הנכס.
    פתיחת פתח בתקרה קומה עליונה למדרגות גישה פנימיות המובילות לקומת הגג. הסבת שטח חניה לשטח למגורים.
    פתיחת חלונות בקירות חיצוניים. פתיחת דלת יציאה מחצר הבית לרחוב.
    לעיתים, מציין בפני בעל נכס כי הבית בנוי כמו התוכניות בדיוק אין תוספת של מ"ר אחד, רק שוכח לציין בפני כי הבית חולק למס' יחידות עצמאיות.
    פיצול זה הינו בניגוד להיתר הבניה גם אם קונטור הבית נותר בדיוק כמו בהיתר אך  התוכנית החלה על המקרקעין מתירה יחידה אחת למגרש ולא 4 ולכן קיימת חריגה מתוכנית. כמו כן,
    בדרך כלל בין הקומות חייבות להיות מדרגות מקשרות על מנת ליצור רצף מגורים אחד וכאשר מחולק למס' יחידות בחלק גדול מהמקרים סוגרים מדרגות אלו ויוצרים יחידות עצמאיות לגמרי.
    לכן, גם במקרה ששטח הבניה תואם לתוכנית ההיתר אך הנכס חולק למס' יחידות , מדובר בחריגת בניה .
    לעיתים נעשה שימוש בעיקר בבתים צמודי קרקע בעליית הגג לשם מגורים. 
    בעל הנכס מדגיש בביטחון כי מדובר בגג שמהווה חלק מהבית. אכן, הגג מהווה חלק מבית המגורים  אך לא כך הדברים מבחינת הרישוי.
     יש לבחון בתוכנית היתר הבניה, בעמוד טבלת השטחים האם השטח בעליית הגג מהווה חלק מהשטחים לרישוי או שאינו מופיע כלל.
    לעיתים בהתאם לתשריט ההיתר אין כלל גישה לקומת עליית הגג ולכן עצם פתיחת הפתח לעליית הגג והשימוש בה הינו בניגוד להיתר.
    לעיתים קיים פתח לעליית הגג אך מצוין מפורשות כי מדובר בשטח טכני בלבד – לא למגורים ולכן כל שימוש אחר הינו בניגוד להיתר.
    בדוגמא זו ניתן להבחין כי למרות שהגג מהווה חלק מהבית , בקונטור של בית המגורים, עצם השימוש בו כמגורים הינו בניגוד להיתר.
    חשיבותו של שמאי המקרקעין בטרם ביצוע עסקת המקרקעין הינה חשובה מאוד גם לעניין קביעת מחיר העסקה אך בראש ובראשונה  לעניין המצב התכנוני והרישוי  על 
    מנת לתת בידי הרוכש הפוטנציאלי את מירב הכלים על מנת לקבל את החלטתו המושכלת,  הן לגבי המחיר והן לגבי הסיכון אותו מוכן לקחת על עצמו ברכישה.
    כמו כן, עניין מימון העסקה הינו חשוב ולכן על הרוכש לדעת טרם הרכישה האם יוכל לממן מכספי הבנק את הרכישה או שכתוצאה מחריגות הבניה תהיה לו בעיה במימון מול הבנק.

    רוצה לשמוע עוד טיפים או להתייעץ עם משרדינו ?

  • קרקע חקלאית

    נשמח לתת לך שירות!

    בשנים האחרונות אנו עדים לשיווק מאסיבי הן באמצעות המדיה ואין באמצעות העיתונות ומתווכים של מגרשים אשר ייעודם חקלאי .
    ברבים מאוד מהמקרים מציינים בפני הרוכש הפוטנציאלי כי הקרקע בשלבי הפשרה מתקדמים וכי אוטוטו ניתן יהיה לבנות על חטיבת הקרקע.

    מין הסתם, הקרקעות הללו משווקות בעיקר באזור הצפון והדרום, אזורים בהם כמות גדולה של קרקעות חקלאיות אשר לא עברו הפשרה .
    כמו כן, וכן ניתן למצוא מגרשים חקלאיים גם באזור המרכז כמו: רחובות, גדרה וכו'.

    יש לקחת בחשבון כי כאשר מדובר בשטחים חקלאיים זמן ההפשרה הצפוי יכול שיהיה ארוך מאוד,
    לעיתים שנים, לעיתים עשרות שנים ובמקרים לא מעטים קרקע זו לא תופשר לעולם. מחיר הקרקע הזול,
    הפרסום המושך וההבטחות כי ההפשרה קרבה מושכים  משקיעים אשר אין באפשרותם לרכוש קרקע זמינה לבניה או לרכוש נכס מניב אחר .
    קשה מאוד לקבוע האם הקרקע אכן תופשר בעתיד או מהו הזמן הצפוי עד להפשרתה אם בכלל ,
    אך אני ממליץ בטרם רכישת הקרקע החקלאית לבצע מס' בדיקות אשר יימנעו עוגמת נפש בעתיד. בדיקה ראשונה הינה בחינת מיקום הקרקע ביחס לסביבה. לא מספיק להסתמך על הפרסום ועל איש השיווק אשר מבטיח כי הקרקע במיקום טוב וצמודה לשטחי מגורים.
    יש לקבל מפת מדידה מדויקת אשר מראה את מיקום הקרקע וכן את  מיקומה ביחס לסביבה.
    עם מפה זו, יש להגיע פיזית למגרש ולבחון את מצבו הפיזי של השטח.
    ייתכן מאוד כי בשל העובדה שמדובר בקרקע חקלאית, במהלך השנים נכנס פולש לקרקע אשר עשה בו כבשלו והוצאתו גם אם בהליך משפטי יכול שתיקח זמן רב . כמו כן, יש לבדוק פיזית מה מצבה הטופוגרפי של הקרקע ,
    האם הקרקע מיושרת או לפחות ברמת פיתוח סבירה אשר תאפשר בבוא הזמן בניה.  במקרם לא מעטים כאשר הרוכש מגיעה לקרקע מסתבר לו כי מדובר בשטח הררי גבוה או שטח מסולע,
    כך שעבודות הפיתוח והיישור של הקרקע על מנת לבנות יהיו גבוהות מאוד מה שמותיר את העניין כבלתי כלכלי .
    מיקומה של הקרקע וקרבתה לשטח אשר בו מותרת בניה הינו קריטי ביותר והינו בעצם אחד השיקולים המרכזיים האם לרכוש אותה ובאיזה מחיר.
    ברור כי ככל שהקרקע קרובה יותר לאזורים מאוכלסים, הרי  שסיכויי ההפשרה גבוהים יותר.
     הדבר נובע בשל העובדה כי הישובים העירוניים מעוניינים לגדול תמיד, יש מחסור בבנייני מגורים ובתי מגורים ולכן רק טבעי הדבר שהישוב יתפתח בצמידות לשטחים הבנויים כיום.
    יחד עם זאת יש לזכור כי אין הדבר מחייב וכי ידועים מס' רב של קרקעות חקלאיות הממוקמות בצמידות לישובים עירוניים ולא נמצאים כלל בהליכי הפשרה וייתכן כי לעולם יישארו כשטחים חקלאיים.

    דהיינו- עצם העובדה שהקרקע נמצאת בקרבה לאזור מגורים אכן יוצרת יתרון מסוים לאותה קרקע, אך אין זה בהכרח שאותה קרקע תאושר אי פעם לבניה בשל סיבות שונות .

    בדיקת התוכניות החלות על הקרקע- יש לבצע בדיקה תכנונית מקיפה לעניין הזכויות הקיימות היום על חטיבת הקרקע, איזה תוכנית חלה עליה, האם יש תוכנית אב עתידית אשר ניתן לקבל לגביה פרטים. 
    אין לסמוך רק על הצהרות המשווק או המוכר כי קיימת תוכנית  בהכנה וכי ההפשרה קרובה, לא להתעצל, לנסוע לוועדת התכנון אשר חטיבת הקרקע מהווה חלק משטחיה ולבדוק את המצב התכנוני.
    חלק גדול מהרוכשים הפוטנציאלים לא מבינים כלל בנושא התכנון ולכן מומלץ להיעזר בשרותיו של שמאי מקרקעין מאותו אזור ספציפי אשר מכיר את האזור היטב, מכיר את התוכניות החלות באזור ויוכל לעזור טרם הרכישה.
    לעיתים הכרות זו של בעל המקצוע חשובה מאוד וייתכן כי כבר בחן בעבר את הסביבה הקרובה ומספיק בפגישה על מנת להבהיר לרוכש את כדאיות העסקה.
    בחלק גדול מהמקרים הוועדה לתכנון לא תנדב מידע לגבי תוכניות עתידיות אשר טרם אושרו , ותציין בפנינו רק את התוכנית החלה כיום. חשוב לנסות ולדלות כמה שיותר מידע על הסביבה הקרובה,
    על ראיית הוועדה את האזור כולו, האם יש מחסור למגורים באזור?, האם יש מגמה של הפשרות באזור וכיוצ"ב. כמו כן, אל לנו לשכוח את עניין החבות בהיטל השבחה כאשר הקרקע תושבח.
    כפי שציינתי בתחילת הכתבה בעת אשור תוכנית אשר תשביח את הקרקע מחקלאי למגורים, קמה חבות בהיטל השבחה כאשר במקרים בו הייתה קרקע חקלאי שהושבחה למגורים ,
    ההשבחה יכול שתהיה גבוהה מאוד בשל פערי השווי בין שני המצבים. כמו כן, חשוב מאוד לבצע בדיקה משפטית בייעוץ מקצועי של עורך דין אשר יבחן את מצבה המשפטי של הקרקע,
    מי הבעלים? מהם הזכויות? האם הקרקע רשומה בטאבו או במנהל? האם קיימות הערות אזהרה על הקרקע? האם קיימים עיקולים על הקרקע?
    הנושא המשפטי חשוב מאוד בטרם ביצוע העסקה ובטח כאשר מדובר בקרקע חקלאית.

    רכישת קרקע חקלאית הינה עסקה מורכבת אשר כדאי לבצעה רק לאחר בדיקה מדוקדקת של הקרקע הנרכשת כולל בדיקה משפטית ובדיקה תכנונית.
    אני ממליץ למעוניינים לרכוש להגיע לשטח, לבחון אותו פיזית כולל קרבתו לישוב עירוני וכן לבצע את כל הבדיקות הנדרשות.
    אין ספק כי הסכומים הנמוכים בעבור קרקע חקלאית הינם בין הגורמים לביקוש ע"י ציבור לא קטן של משקיעים אשר מצפים גם שהקרקע תופשר במהירות.
    כדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע הבקיאים באותו אזור ורק לאחר מכן לקבל החלטה.

    רוצה לשמוע עוד טיפים או להתייעץ עם משרדינו ?

  • זכויות במקרקעין

    נשמח לתת לך שירות!

    לעיתים רבות אני נתקל בבעלי נכסים רבים אשר סבורים כי הדירה  ברשותם ואותה הם קנו ממיטב כספם אבל אינם מבינים מהי הזכות אותה הם מחזיקים.
    יש לציין כי הזכויות במקרקעין אינן אחידות וקיימים מס' סוגים של זכויות אותן ניתן לרכוש ובהם מחזיקים בעלי הבתים.
    הזכות החזקה ביותר הינה זכות הבעלות- כאשר בעל הנכס מחזיק בנכס כבעלים הרי שאין לו שותפים נוספים המחזיקים יחד איתו בנכס והוא בעל הנכס כך שכאשר ירצה לבצע פעולה במקרקעין, יש לו צורך כמובן בקבלת היתר בניה כחוק מהוועדה לתכנון ובניה אך אין לו צורך באישור רשות מקרקעי ישראל .
    אתן דוגמא קטנה אשר תמחיש את העניין. בשכונה מסוימת בנויים שני בתים חד משפחתיים על מגרש של כ- 500 מ"ר כל אחד.
    בעל המקרקעין של מגרש מס' 1 מחזיק בנכס ורשום בנסח הרישום כ"בעלים" ואילו בעל המקרקעין של מגרש מס' 2, מחזיק בנכס ורשום בנסח הרישום כ"חוכר לדורות".כאשר בעל מגרש מס' 1, ייזום תוכנית נקודתית אשר תבקש לבנות על המגרש 5 קומות למגורים מעל קומת מסחר לא יהיה צורך בחתימת רשות מקרקעי ישראל על התוכניות וכמובן לא תהיה חבות בתשלום דמי היתר לרשות בגין הסכמתה לתוכנית זו.
    אותו בעל מגרש יהיה צריך לנהל את ענייניו רק מול הרשות המקומית כולל המיסים הצפויים מול הרשות ( היטל השבחה) במידה והרשות המקומית תמצא לנכון כי התוכנית החדשה ראויה ואכן מתאימה לצרכי האזור, תוכל לאשרה גם ללא חתימת רשות מקרקעי ישראל.
    לעומתו, בעל מגרש מס' 2, בהיותו חוכר לדורות, יהיה מחויב בחתימת רשות מקרקעי ישראל על כל פעולה שיבצע בשל העובדה שהרשות "שותפה" בקרקע ולכן יש צורך גם באישורה לכל מהלך .יש לקחת בחשבון כי שותפות זאת טומנת בחובה מעבר להסכמת הרשות לכל פעולה במקרקעין, גם תשלום לרשות מקרקעי ישראל כדמי היתר בעבור הפעולות בקרקע.כאשר פלוני חתום מול רשות מקרקעי ישראל על חוזה חכירה אשר קובע מהן הזכויות אותן רכש ומה יעוד הקרקע עליו שילם בחוזה החכירה , כאשר מעוניין להגדיל את הזכויות או לשנות את יעוד הבניה הרי שיהיה צריך לשלם לרשות מקרקעי ישראל בגין שינויים אלו. יש להתייחס לחוזה החכירה בין הצדדים כחוזה לכל עניין ודבר.חוזה החכירה מסדיר את עניין הזכויות דהיינו, כמה מ"ר נרכשים בעת החוזה וכן את מהות השימוש , האם נרכשת זכות למגורים ? למסחר? תעשיה וכו'. לפיכך, כאשר בחוזה החכירה מצוין כי נרכשת זכות למגורים של יחידה אחת בת 140 מ"ר,
    הרי שכאשר הרוכש יהיה מעוניין להגדיל את זכויות הבניה ל- 200 מ"ר הרי שיידרש לתשלום בעבור שטחי הבניה הנוספים מעבר ל- 140 מ"ר. ובמידה וירצה לשנות את יעוד הקרקע למסחר הרי שהרשות תבצע הערכה לשני מצבים , האחד שווי הקרקע כמגורים בהתאם לחוזה החכירה לעומת שווי הקרקע למסחר בהתאם לתוכנית החדשה. בעבור ההפרשים, בעל הזכויות יצטרך לשלם לרשות מקרקעי ישראל. כאמור, כאשר הקרקע הינה בבעלות הרי שאין כל עניין מול רשות מקרקעי ישראל ומשכך אין תשלומים לרשות וההתנהלות הינה מול הוועדה לתכנון ובניה. כאמור זכות החכירה המהוונת פחותה מזכות הבעלות.
    כמו כן, קיימים עדיין חוזים של מנהל מקרקעי ישראל בהם החכירה אינה מהוונת, דהיינו בעת חתימה על החוזה שולם סכום בסיסי  ולאורך השנים שולמו דח"ש ( דמי חכירה שנתיים) במקרה כזה הנכס אינו מהוון. ככל שעובר הזמן אנו נתקלים פחות בנכסים אשר הזכויות בהם הינן זכויות חכירה בלתי מהוונות ,
    כאשר כבר למעלה מעשרים שנה שהרשות עורכת חוזים מהוונים בלבד. עדיין ניתן להיתקל גם בחוזים לא מהוונים כאשר בעלי הזכויות לא מעוניינים לעבור לחוזה מהוון.  יש לזכור כי כאשר בעל הקרקע מעוניין למכור את הנכס כאשר הנכס אינו מהוון תהיה חבות בתשלום של דמי הסכמה למנהל ואילו כאשר הנכס מהוון אין חבות בתשלום דמי הסכמה למנהל.לכן במקרים לא מעטים, טרם מכירת הנכס, מבקשים בעלי הזכויות לשלם את הנדרש ולהיות בעלי זכויות חכירה מהוונות, מה שיחסוך את תשלום דמי ההסכמה למנהל.
    בר רשות זוהי זכות הנפוצה בעיקר במושבים או באדמות יהודה ושומרון. זכות זאת הינה זכות אשר מתחדשת כל מס' שנים כאשר כל המחזיקים במשקים כיום מחזיקים מכוח זכות בר הרשות.
    מקורה של הזכות הינו לפני עשרות שנים כאשר הזכות ניתנה לתקופה מוגבלת לאותם חקלאים לעבד את הקרקע תוך חשיבה כי הקרקע תושב למנהל לאחר עיבודה.
    משכך, נחתם חוזה משולש בין המנהל, המושב והסוכנות אשר הגדיר את היחסים ביניהם וקבע זמן אשר בסיומו או שתחודש הזכות או שתוחזר למנהל.
    בפועל, הזכות במושבים מתחדשת באופן אוטומטי כל מספר שנים ונראה כי קיים קושי משפטי למנהל לקבל חזרה את הקרקע.
    במשך שנים רבות נהנו בעלי המשקים מעצם היותם בעלי זכות בר הרשות ולא חכירה או בעלות בכך שהחבות בהיטל השבחה לא הייתה חלה עליהם בעת מכירת הנכס או בעת שינוי תוכנית החל על המשק.
    התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קבעה כי החבות בהיטל השבחה תהיה רק על הבעלים או החוכרים לדורות ולפיכך זכות בר הרשות אינה הייתה חייבת בחבות היטל השבחה.
    עניין זה שונה לפני מס' שנים בעקבות החלטת בית המשפט לראות בבעלי המשקים כבעלים/ חוכרים לדורות ומשכך לחייבם בהיטל השבחה. גם בישובים הממוקמים מעבר לקו הירוק אנו נתקלים בזכויות המוגדרות כבר רשות
    ( נעלה, נילי, דולב וכו') יש לקחת בחשבון כי גם גופים פיננסים כמו הבנקים אשר מתבקשים לתת הלוואות לנכסים אשר מוגדרים כברי רשות, בוחנים בצורה מעמיקה את הזכות ואפשרות מימושה של הזכות ,
    והאם ניתן לתת הלוואה בגין זכות זו. קיימים מקרים לא מעטים בהם אחוז המימון הניתן ע"י הבנקים לנכסים המוגדרים כברי רשות, הינו נמוך ביחס לנכסים המוגדרים כבעלות או חכירה.
    כאשר הזכויות הינן זכויות בר רשות הן אמורות להתחדש באופן אוטומטי כל תקופה. כאשר הזכויות הינן זכויות חכירה מהוונות, יש לבחון בחוזה החכירה או באשור הזכויות מתי מועד החכירה פג
    . בעבר היו נוהגים לחתום על חוזה חכירה של 49 שנה ואילו היום חוזי החכירה מול הרשות לתקופות ארוכות יותר. כאשר נותרו מס' שנים מועטות לסיום תקופת החכירה, יש לקחת בחשבון כי בבתים צמודי קרקע ,
    יינתן חידוש של תקופת החכירה לעוד 49 שנה בכפוף לתשלום סכום סמלי לרשות.( אחוז מסוים מערך הקרקע)
    אני סבור כי על כל רוכש לבדוק תחילה מהי הזכות הנרכשת ע"י? מה הזמן שנותר לאותה זכות? האם הזכות ניתנת להעברה?

    רוצה לשמוע עוד טיפים או להתייעץ עם משרדינו ?

  • היטלי השבחה

    נשמח לתת לך שירות!

    נושא היטלי השבחה הינו נושא מורכב וחשוב מעין כמוהו אשר נמצא על סדר היום כבר שנים רבות הן בבתי משפט בערכאות השונות
    והן בוועדות התכנון והבניה. עדיין לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי לגבי חלק לא קטן של סוגיות הקשורות לעניין היטל ההשבחה
    אך אנסה להעלות את הבעיות והקשיים בנושא זה תוך הסברים פשוטים וניסיון למצוא פתרון שיתאים לרוח חוק התכנון והבניה.

    חוק התיכנון והבניה התשכ"ה – 1965 קובע בסעיף 196א כי" ועדה מקומית תגבה היטלי השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה" מסעיף זה אנו למדים כי מי שמוסמך לגבות את היטל ההשבחה
    הינה ועדה מקומית בניגוד למיסים אחרים אשר נגבים על ידי גופי המדינה כגון מס שבח, מס רכישה, מס רכוש וכ"ו.
    ואכן התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה מסבירה ומסדירה את כל נושא היטל ההשבחה.
    "השבחה"– עלית שווים של מקרקעין עקב אישור תוכנית , מתן הקלה או התרת שימוש חורג.
    ניתן להבחין כי החוק מתנה את החבות בהיטל בעליית שווי המקרקעין דהיינו , לא בהכרח כאשר זכויות הבניה גדלות נוצרת החבות בהיטל השבחה.
    החוק מדגיש כי יש לבחון האם יש עליה בשווי המקרקעין ורק במידה וקיימת עליה כזו , קיימת החבות בהיטל השבחה.
    נקודה נוספת היא לשון החוק האומרת "עלית שווי מקרקעין" , דהיינו , לא רק קרקע אלא כהגדרת החוק ,
    מקרקעין- קרקע וכל הבנוי והנטוע בה בחיבור של קבע. החוק מוסיף כי על מנת שעלייה בערך הקרקע תיקרא השבחה שבגינה תהיה חבות בהיטל השבחה
    עליית שווי זו צריכה לנבוע עקב אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג. לפיכך, כאשר מתבצע אחד מהשלושה רק אז יש לבחון בצורה מקצועית האם הדבר יצר חבות בהיטל השבחה ומהי אותה חבות.
    על פניו נראה כי כל תוכנית המגדילה את זכויות הבניה תגרור בחובה תשלום היטל השבחה אך לא כך הדבר, חוק התכנון בתוספת השלישית מגדיר בצורה ברורה מהי תוכנית לעניין היטל השבחה וכך לשון החוק" תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת".
    דהיינו רק  במידה ועקב אשור אחת מתוכניות אלו חלה השבחה במקרקעין  תהיה חבות  בהיטל השבחה.
    אם נבחן סיטואציה זו בחיי היומיום ניתן לומר כי כאשר פלוני מגיש תוכנית להגדלת אחוזיי הבניה בדירתו
    אשר יוצרים השבחה במקרקעין יהיה עליו לשלם היטל השבחה כחוק ( במידה ואינו נכנס בנעלי אחד הפטורים)
    מכיוון שהתוכנית שאושרה היא תוכנית מקומית או מפורטת והחוק ציין כי בתוכניות אלו יחול ההיטל .  

    אך במקרים בהם הושבחו מקרקעין כתוצאה מתוכנית מתאר ארצית כגון בניית מחלף או קניון ענק ,
    יתכן כי דירות המגורים הצמודות יעלה ערכם . 
    במקרה כזה לא קיימת חבות  בתשלום היטל השבחה למרות ההשבחה שחלה במקרקעין , 
    מפני שההשבחה נבעה כתוצאה מתוכנית מתאר ארצית ולא כתוצאה מתוכנית מתאר מקומית או מפורטת.

    החוק קובע כי גם במקרים של מתן הקלה או התרת שימוש חורג יהיה על הבעלים לשלם היטל השבחה לוועדה המקומית.
    הבסיס הרעיוני העומד מאחורי גביית ההיטל הוא שאת האגרות וההוצאות הכרוכות בהכנת התוכנית,
    עריכתה או ביצועה ישלמו המקרקעין שערך נכסיהם עלה עקב הכנתה של התוכנית.
    לעיתים פעולת הרשות הציבורית העוסקת בתכנון גורמת להשבחת נכסיו של הפרט לעיתים מבלי שנקף אצבע,
    ולכן מין הדין והצדק שהציבור הנהנה מהתוכנית ישתתף בהוצאות הכרוכות בהכנת התוכנית.
    מחצית מההשבחה. סעיף 3 לחוק התכנון קובע כי שיעור ההיטל יהיה מחצית מההשבחה ,
    דהיינו 50% מעליית ערך המקרקעין עקב אישור התוכנית , מתן ההקלה או התרת השימוש החורג.
    יש לציין ולהדגיש כי כאשר הוועדה תבחן את נושא היטלי ההשבחה הנדרש ותיעשה שומה שתקבע מהי ההשבחה ,
    קביעת ההשבחה צריכה להיות רק השבחה שנוצרה כתוצאה מאישור התוכנית ואין לקחת בחשבון עלייה בערך המקרקעין הנובעת מסיבות אחרות ,
    דהיינו  יש לנטרל ולבדוק רק מהי ההשבחה כתוצאה מהתוכנית החדשה.
    החוק מציין "חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו,
    היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל, היטל בעקבות אישור תוכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית או הגובלים עמו בלבד".
    החוק בסעיף זה מסדיר את נושא החבות בהיטל . החוק מציין כי מי שחייב בהיטל הינו הבעלים של המקרקעין ובמידה שהמקרקעין מוחכרים לדורות 
    אזי ישלם את ההיטל החוכר לדורות. כידוע רוב הקרקעות הינם קרקעות בבעלות המדינה ומנהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שמיצג את המדינה לעניין זה ,
    ואנו חוכרים את הקרקע מהמדינה ולכן , כאשר חלה השבחה  אנו כחוכרים נהיה מחויבים בתשלום ההיטל.

    נשאלת השאלה מה קורה במקרים בהם הקרקע לא מוחכרת לדורות  מי ישלם את ההיטל כדוגמא ניתן לבחון את נושא המשקים החקלאיים ,
    שם ישנו הסכם הרשאה לשלוש שנים בין האגודה השיתופית לבין המדינה ולכן זוהי אינה חכירה לדורות ונשאלת השאלה  מי ישלם את היטל ההשבחה במידה ויש צורך בתשלום.

    עד לפני מס' שנים היו נוהגות הרשויות המקומיות לא לגבות היטל השבחה מבעלי משקים חקלאיים בשל העובדה כי מעמדם הינו – בר רשות ולא בעלים או חוכר.
    לפני מס' שנים התקבלה פסיקה בבית המשפט אשר שינתה נוהג זה ועליה אפרט בכתבה נפרדת. החוק בסעיף 2(א) קובע מי יהיה חייב בהיטל ולשון החוק קובעת כי כל מי שנמצא בתחום התוכנית או גובל עימה .
    לעניין מי שנמצא בתחום התוכנית אין עוררין ברגע שיש עלייה בשווי המקרקעין  יצטרך לשלם את ההיטל כחוק אך בחלק השני של המשפט נשאלת השאלה  ,
    מהם מקרקעין הגובלים עמו ? היכן מתחיל ומסתיים החלק הגובל בתוכנית? .
    כיום יש נטייה של הוועדות המקומיות  לבוא לקראת האזרח ולהימנע מגביית היטל השבחה ממקרקעין  שאינם ממש צמודים לתוכנית החדשה.
    חוק התכנון והבניה קובע כי ההיטלי השבחה תקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התוכנית המשביחה, התרת השימוש חורג או מתן ההקלה,
    אולם הוועדה המקומית יכולה לדחות את עריכת השומה עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה. נשאלת השאלה מהו מימוש שאליו מתכוון החוק? 
    החוק קובע  מהם שלושת המקרים אשר יכנסו לקטגוריה של מימוש והם:
    1. קבלת היתר בניה , הקלה או התרת שימוש חורג.
    2.  התחלת השימוש בהם בפועל.
    3.  מכירה.
    החוק מוסיף כי במידה והחליטה הועדה לדחות את השומה עד למימוש הזכויות , יש זכות לבעל המקרקעין או החוכר לדורות לפנות לוועדה  ולדרוש ממנה לאפשר לו לשלם את ההיטל מיד .
    על הועדה ברגע שקיבלה דרישה שכזו , להכין שומת השבחה לגבי המקרקעין תוך 90 יום  מקבלת הדרישה.
    היטל ההשבחה ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהן חל ההיטל , אך יכול החוכר לשלם מקדמות לפני קביעת שומת ההשבחה.
    מימוש חלקי – במידה ומימש רק חלק מן הזכות במקרקעין ישלם החוכר היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייב בהיטל.
    החוק מאפשר לאזרח לערער על  שומתו של השמאי מטעם הועדה והחוק אומר כי רשאי כל מי שקיבל תשלום של היטל השבחה מהועדה המקומית להגיש שומה נגדית
    שהכין שמאי מקרקעין מטעמו ולהגישה כשומה אחרת לוועדה המקומית.
    נושא זה חשוב מאוד מפני שהחוק מאפשר לבעל המקרקעין להגיש שומה נגדית ולא פוסק באופן שרירותי. 

    כמו בשאר ענייני מיסוי מקרקעין , החוק מציין רשימת פטורים כאשר בעל הקרקע נמצא תחת מטריית אחד הפטורים הינו פטור מתשלום היטל השבחה. אציין בקצרה את הפטורים  העיקריים:
    1.פטור לשכונת שיקום. 2. השבחה במקרקעין למגורים ששר הבינו הכריז בצו כי לא תחול לגביהן חובת תשלום היטל השבחה.
    3. השבחה במקרקעין של מוסדות חינוך , תרבות , מדע, דת , צדקה וכ"ו
    4. הרחבת דירה עד שטח של 120 מ"ר פטור מתשלום היטל השבחה בתנאי שגר בדירה ארבע שנים לפחות.
    (על החלק היחסי מעבר ל-120מ"ר ישלם היטל כחוק)

    עניין היטל ההשבחה הינו מורכב מאוד ולכן לא נוכל לכסותו בכתבה אחת אך יש לזכור כי כאשר אנו מעוניינים להגדיל את אחוזיי הבניה  אל לנו להתעלם מנושא היטל ההשבחה ,
    יש לקחת נושא זה בחשבון ולבדוק כמה יהיה עלינו לשלם. לעיתים סכום ההיטל גבוה מאוד , דבר אשר יכול להשפיע על יוזם התוכנית ועל כדאיות העניין.
    כיום, יזמים רבים בוחנים את עניין היטל ההשבחה בטרם מבוצעת עסקת מקרקעין גדולה. כמו כן, גם בעל נכס שאינו קבלן ומעוניין להגדיל את דירתו או לשנות יעוד של מקרקעין ,
    עליו לבחון את נושא היטל ההשבחה על מנת לבחון את כדאיות העסקה באופן כולל ולא להיות מופתע בשלב מאוחר יותר.

    בעת קבלת החיוב  ממחלקת היטל ההשבחה, מומלץ לבחון את ההשבחה שנקבעה ע"י שמאי הועדה ולבדוק את סבירות הערכים שנקבעו על ידו.
    לעיתים, ערכים אלו גבוהים מאוד ואינם משקפים את התרומה השולית של תוספת הבניה  ולכן יש להגיש שומה נגדית לוועדה המקומית.

    רוצה לשמוע עוד טיפים או להתייעץ עם משרדינו ?

  • טיפים לרכישת דירה

    נשמח לתת לך שירות!

    רכישת דירה הינה אחת ההחלטות החשובות ביותר שתעשו בחייכם ויש לה השפעות רבות הן על חייכם והן על גידול הילדים והחינוך לו יזכו .
    רכישת הדירה צריכה להיעשות בשיקול דעת מרבי תוך בחינת כל מרכיבי הסיכון הקיימים ובחינת כל המרכיבים הסביבתיים .
    יש לציין כי קיים שוני מהותי בין דירת מגורים אותה אתם רוכשים על מנת להתגורר ולגדל את ילדיכם לבין דירת מגורים הנרכשת למטרת השקעה.
    כאשר הדירה הנרכשת הינה למטרת מגורים, נכנסים לשיקולי הרכישה אלמנטים רבים אשר לבטח אינם יילקחו בחשבון בעת רכישת דירה להשקעה.
    בטרם תקבלו את ההחלטה החשובה בחייכם להלן מס' נקודות אשר יש לקחת בחשבון טרם הרכישה.
    בפוסט הבא נדבר וניתן לכם מספר טיפים לרכישת דירה !
    באופן טבעי, בכל עיר קיימים ריכוזי אוכלוסייה אשר העדיפו להתגורר זה לצד זה בעיקר בשל החיבור הטבעי בין הדיירים ואורח החיים הדומה , לדוגמא,
    קיימות שכונות חילוניות מובהקות, שכונות חרדיות מובהקות, שכונות מעורבות וכיו"ב. בשלב הראשון יש לקבל החלטה באיזה שכונה/ אזור אתם הייתם מעוניינים להתגורר כך שמבחינת אורח החיים אותו אתם מנהלים ,
    לא תהיה התנגשות עם הסביבה . לדוגמא, לא סביר בעיני כי אדם חילוני אשר אינו שומר שבתות וחגים ונוהג לנסוע באופן קבוע בשבתות וחגים ,
    יבחר להתגורר בשכונה דתית אשר בה התושבים לא נוסעים בשבת ובכך ימצא את עצמו בעימותים יום יומיים עם שכניו ולהיפך,
    אדם דתי ומסורתי, יעדיף לא להתגורר בלב שכונה חילונית שאינה שומרת שבת וחילול השבת יפגע ברגשותיו וברצונו לחנך את ילדיו בצורה מסוימת.
     יחד עם זאת, אם ניקח כדוגמא את העיר בית שמש, קיימות שכונות לא מעטות אשר משלבות אוכלוסייה מסורתית עם אוכלוסייה חילונית תוך חיים משותפים זה לצד זה ובשכנות טובה.
     לדוגמא, שכונת "נופי אביב" אשר מאופיינת בחלקה ע"י אוכלוסייה דתית לאומית בחלקה תושבי חוץ לצד אוכלוסייה חילונית . כבר שנים רבות שהשכונה מוכרת כשכונה איכותית וטובה בה משתלבים חיי החברה בין החילונים והדתיים.
    יש לבחון מהם מוסדות החינוך הממוקמים באותה שכונה בה אתם מעוניינים להתגורר והאם מוסדות חינוך אלו מתאימים לילדיכם ולצרכים שלהם. במקרים לא מעטים,
    אתם מעוניינים לחנך את ילדיכם בסוג מסוים של חינוך ) לדוגמא בית ספר דמוקרטי, אנתרופוסופי וכו( ולכן חשוב לכם מאוד כי יהיו מוסדות כאלו במיקום קרוב למקום מגוריכם.
    גם מיקום מוסדות החינוך והנגישות הינם נדבך חשוב בהחלטה. יתכן כי האזור מתאים לכם מבחינת מיקומו וחתך האוכלוסייה ,
    אך אין בית ספר קרוב אשר יכול לתת מענה לילדיכם . אין ספק כי עניין החינוך הינו עניין מהותי וחשוב בבחינת השכונה וככל שיש יותר אפשרויות חינוכיות באזור, כך יהיה קל יותר להשתלב באזור.
    כיום, כאשר מתבצע תכנון עירוני ראוי, עניין מוסדות החינוך נלקח בחשבון לכל אורך התכנון כך שכיום במרבית השכונות החדשות אשר תוכננו כראוי,
    קיימים מס' בתי ספר מסוגים שונים, מס' גנים ומעונות כך שיינתן פתרון לכל סוגי האוכלוסייה.
    להערכתי, כאשר בתי הספר, הגנים והמעונות ממוקמים כחלק בלתי נפרד מהשכונה, הדבר יבוא לידי ביטוי באיכות חיים טובה יותר ובנוחות.
    כאשר אין מספיק בתי ספר , גנים וכו' , אזי הדייר נאלץ להסיע את ילדיו לשכונות מרוחקות יותר, הדבר לא נוח, ופוגע באיכות החיים של הדייר.
    מומלץ לבחון האם בסביבת הנכס קיימים מבנה ציבור ותרבות כגון: מתנסים, מועדני ילדים ונוער, בית קולנוע ,קאנטרי , בריכה וכיו"ב.
    נושא התרבות משפיע באופן ישיר על איכות חיינו. כאשר מוסדות התרבות נגישים וזמינים, הדיירים בשכונה יוכלו לבקר בהם בתדירות גבוהה יותר וליהנות מהתרבות באזור.
    כאשר אין באזור מבנה תרבות, הדייר נאלץ לנסוע לעיתים מרחק דקות רבות ובמקרים רבים עצם ההתארגנות והמרחק הרב יגרום
    בסופו של דבר לירידה משמעותית בנסיעות למוסדות אלו ובכך פגיעה באיכות חיינו. לפיכך, בחינה זו הינה אחת מהבדיקות אותם יש לערוך בטרם קבלת ההחלטה על הרכישה.
    יש לבחון מהם אמצעי התחבורה המגיעים לשכונה ובאיזה תדירות הם מגיעים. עניין זה חשוב ביותר לבעלי דירות אשר להם ילדים קטנים ויש צורך בניוד הילדים הן לחברים,
    הן לחוגים ולעיתים גם לבתי ספר. כך שאנו מוצאים את עצמנו בהסעות יום יומיות הן לחברים והן לחוגים שונים. אין ספק כי כאשר התחבורה זמינה ונוחה,
    קל יותר לנו כהורים והן לילדים להתנייד הן בשכונה והן מחוצה לה.
    לאחר שבחנו את הסביבה ומצאנו אותה ראויה לנו מבחינת מירקם האוכלוסייה, חינוך, תרבות ותחבורה, יש לבחון איזו דירה אנו מחפשים.
    האם אנו מחפשים דירה גדולה ומרווחת או דירת קטנה יותר אשר תספיק לנו בשלב זה של חיינו. כאשר אנו רוכשים נכס להתגורר בו ,
    מס' החדרים הינו פונקציה ישירה של הצרכים שלנו בשלב הזה של חיינו. כאשר מדובר בזוג צעיר אשר רק לאחרונה החל את חיו המשותפים,
    סביר והגיוני כי דירת שלושה חדרים הכוללת סלון ושני חדרי שינה הינה הדירה האופטימלית לרכישה . דירה שכזאת אמורה לשרת את הזוג הצעיר להערכתי מס' שנים
    כאשר גם לאחר לידת הילד הראשון ניתן להתגורר בה ולעיתים גם כאשר יש שני ילדים . בדרך כלל , לאחר מס' שנים וכאשר הילדים גדלים ,
    נחפש לעבור לדירה גדולה יותר אשר תתאים לצרכי המשפחה הגדלה. דירות 4 חדרים הינם המצרך המבוקש ביותר כיום כמעט בכל הערים כאשר דירה זו יכולה לתת מענה למס' שנים רב .
    כמו כן, גם דירות חמישה ושישה חדרים נמכרות באופן שוטף ולהערכתי דירות אלו באות לתת מענה בעיקר לבעלי משפחות גדולות הזקוקות למס' חדרים גדול או לרוכשים אשר ידם משגת ומעוניינים להתגורר בבית רחב ידיים.
    יש לזכור כי במגזרים מסוימים כגון המגזר החרדי, בדרך כלל בכל משפחה מס' גבוה יותר של ילדים ביחס לאוכלוסייה החילונית ולכן יש דרישה כל הזמן לדירות הגדולות יותר.
    אם נבחן עניין זה ביחס לעיר בית שמש, ניתן להבחין כי בשכונות החרדיות הוותיקות נבנו בתחילה דירות קטנות של 4-3 חדרים כאשר עם השנים,
    האוכלוסייה גדלה, ונדרש לתת פתרון פתרון זה בא לידי ביטוי בתוכניות אשר נערכו במהלך השנים ומטרתם הגדלת שטחי הדירות הבסיסיות בעוד מס' חדרים, כך שייתן פתרון לגידול האוכלוסייה.
    יש לציין כי אשור תוכניות אלו יוצר מין הסתם השבחה בנכס אשר גוררת בחובה היטל השבחה עליו אדבר בכתבה נפרדת בהמשך.
    גם לאחר שבחרנו באזור מתאים אשר עונה על צפיותינו וגם לאחר שקיבלנו החלטה לגבי מס' החדרים הרצוי,
    יש לקחת בחשבון כי שווי הנכס ישתנה בהתאם למס' החדרים ולכן זהו פרמטר חשוב מאוד ומרכזי בקבלת ההחלטה ע"י.
    ייתכן מאוד כי אנו "חייבים" דירת 4 חדרים אך מחירי דירות ארבעה חדרים כל כך גבוהים באזור , כך שידנו לא משגת ולכן נאלץ לבחור בשכונה אחרת.
    לכן, בטרם קבלת ההחלטה לעניים הרכישה , יש לבחון בצורה מעמיקה את המחירים באותו אזור בו אנו מעוניינים לגור.
    בחינת המחירים באזור הינה חשובה ביותר וכדאי לקונה הפוטנציאלי להיעזר בכמה שיותר אנשי מקצוע , על מנת לקבל את התמונה המקיפה ביותר לעניין ערכי הדירות באזור.
    בערים רבות, פועלים מתווכים אשר עוסקים שנים רבות באותה עיר ואף באזורים ספציפיים בעיר כך שרמת הידע והמיומנות שלהם באותו אזור גדולה מאוד.
    בעיר מודיעין לדוגמא, מרבית משרדי התיווך חילקו את העיר לאזורים כאשר מס' מתווכים מתמקצעים באותו אזור וכך הלקוח מקבל את המקסימום ידע מאותו מתווך.
    מעבר לבדיקת המחירים אצל מתווכים, אני ממליץ להיכנס לאתר של רשות המיסים כאשר אתר זה פתוח כיום לכולם ובו ניתן לקבל את עסקאות המכר אשר בוצעו לאחרונה בסביבה.
    האתר ידידותי מאוד לגולש ובו ניתן להכניס את כתובת הרחוב בו ממוקם הנכס או את הגוש והחלקה לזיהוי. ברצוני להדגיש ולציין כי האתר אומנם ידידותי,
    אבל עדיין לוקה בחסר בחלק גדול מדיווחיו כאשר שטח הנכס וקומתו לא תמיד מדויקים וכן לא ניתן לדעת מעיון באתר מהו מצבה הפיזי של הדירה.
    כיום, רוכשים רבים פונים לשמאי מקרקעין אשר יבחן את שווי הנכס בטרם רכישתו . מומלץ לשכור שמאי מקרקעין הפעיל באותו אזור,
    מכיר את רמת המחירים ויכול לבחון נכונה את העסקאות המדווחות במס שבח. היכרות האזור הינה חשובה ביותר ואפילו קריטית בשל העובדה
    כי לעיתים אפילו ברחוב מסוים קיימים הבדלי שווי בין שני ציידי הרחוב כאשר שמאי אשר מכיר את האזור יוכל לנתח נכון ומקצועי את עסקאות המכר. 
    בדיקה מקדמית זו אינה רק בעבור קביעת שווי הנכס ביחס לסביבה אלא באה לתת תשובות לרוכש גם לגבי היתרי הבניה, זכויות הבניה במידה וקיימות וכיו"ב. 
    חלק לא קטן של הרוכשים, מדלג על בדיקת השמאי וחותם על חוזה הרכישה . יש לקחת בחשבון כי לאחר החתימה על חוזה הרכישה,
    קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחזור מהחוזה ללא תשלום קנס. מוכרים לי באופן אישי מס' לא קטן של מקרים כאשר כבר נחתם חוזה המכר
    ואז התברר לרוכש כי בנכס נבנתה תוספת בניה ללא היתר . או מוכר אשר הבטיח לרוכש כי ניתן לבנות עוד שני חדרים אך בפועל כל זכויות הבניה נוצלו ולא במקרים
    שכאלו מוצא את עצמו הרוכש מול שוקת שבורה ומתחילה מסכת של משא ומתן למציאת פתרון. במידה והיה מבצע בדיקה ע"י שמאי מקרקעין והיה מציג את כל המידע כולל מצבו התכנוני המפורט של הנכס,
    כל העניין היה נמנע. אם נקיש בדיקה זו לחיי היום יום ניתן לומר כי רוכש רכב אשר עלות כ- 50,000 ₪ לא היה רוכשו ללא לקיחת הרכב לבדיקה במכון רישוי על מנת לבחון שהרכב תקין,
    לא עבר תאונות וכו', ורק לאחר קבלת המסמך ממכון הרישוי מקבל החלטה האם לרכוש את הרכב. לעומת זאת, ברכישת נכס מקרקעין אשר שווי גבוה מאוד, עסקה חשובה מאוד בחיי הרוכש ,
    הרוכש לא מבצע בדיקה לפני הרכישה. המלצתי הינה כי בטרם רכישה, ועל מנת לעזור לרוכש לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר, לפנות לשמאי מקרקעין שהינו גוף אובייקטיבי לגמרי ,
    על מנת שייבחן את העסקה , ייבחן את הנכס והמצב התכנוני / משפטי ויביא בפניכם את כל הנתונים כך שתוכלו לקבל החלטה נכונה בעניין הרכישה.
    יש לזכור כי בדרך כלל הרוכשים נעזרים בגוף פיננסי על מנת לממן את קנייתם. יש לזכור כי הבנקים לא ייתנו משכנתא על שטחי בניה אשר אינם מהווים חלק מהיתר הבניה ולעיתים ,
    במקרים בהם קיימות בנכס חריגות בניה , הרוכש מוצא את עצמו עם מימון נמוך יותר מאשר תכנן. במקרים רבים כאשר אני מגיע לנכסים במסגרת עבודתי נאמר לי ע"י הרוכש "
    אבל החדר בנוי כבר"? ואני שב ומסביר לו כי לפי נוהלי הבנק אנו נדרשים לבצע שווי לבטוחה לאשראי ובשווי שכזה גם אם החדר בנוי אך ללא היתר, שטח זה לא יילקח בחשבון ויתרה מכך,
    יש לתת הפחתה בגין עלויות התאמה להיתר כך ששווי הנכס אף יורד. עניין שווי שוק ושווי לבטוחה לאשראי ומה שבניהם, ייבחן ע"י בכתבה נפרדת.
    גם לאחר שבדקנו את מכלול הפרמטרים, החלטנו על הסביבה, על מס' החדרים, על המחיר הראוי, במרבית המקרים אנו ניעזר באחד הבנקים על מנת לקבל מימון לרכישת הנכס.
    כיום קיימת תחרות גדולה מאוד בין הבנקים על מנת לתת משכנתא לרוכשי הדירות כאשר רוכשי דירה בפעם הראשונה נהנים מאחוזי מימון גבוהים ) עד %75 מערך הנכס
    ( לעומת רוכשי דירה שניה ) עד %50 מערך הנכס(. אני ממליץ לבצע סקר שוק בין הבנקים השונים, לא להתעצל ולעבור בין הבנקים על מנת לקבל את הריבית הטובה ביותר.
    כמו כן לחלק לא קטן מהרוכשים אין הבנה בענייני מימון וכיום ניתן להיעזר בסוכני משכנתאות אשר בעבור שכר טרחה יבדקו ויבחנו בעבור הלווה את הצעות הבנקים וילווה אותו עד לקבלת המשכנתא.
    יש לבדוק כי אכן סוכן המשכנתאות ותיק, רשאי לייצג את הלקוח מול הבנק וכי אכן ביצע הלוואות מול הבנקים בעבר.
    יש לציין כי הלווה יקבל תמיד את אחוזי המימון מול הבנק בהתאם לחוזה הרכישה או להערכת השמאי- הנמוך מבניהם.

    רוצה לשמוע עוד טיפים או להתייעץ עם משרדינו ?