נושא היטלי השבחה הינו נושא מורכב וחשוב מעין כמוהו אשר נמצא על סדר היום כבר שנים רבות הן בבתי משפט בערכאות השונות
והן בוועדות התכנון והבניה. עדיין לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי לגבי חלק לא קטן של סוגיות הקשורות לעניין היטל ההשבחה
אך אנסה להעלות את הבעיות והקשיים בנושא זה תוך הסברים פשוטים וניסיון למצוא פתרון שיתאים לרוח חוק התכנון והבניה.
חוק התיכנון והבניה התשכ"ה – 1965 קובע בסעיף 196א כי" ועדה מקומית תגבה היטלי השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה"
מסעיף זה אנו למדים כי מי שמוסמך לגבות את היטל ההשבחה
הינה ועדה מקומית בניגוד למיסים אחרים אשר נגבים על ידי גופי המדינה כגון מס שבח, מס רכישה, מס רכוש וכ"ו.
ואכן התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה מסבירה ומסדירה את כל נושא היטל ההשבחה.
"השבחה"– עלית שווים של מקרקעין עקב אישור תוכנית , מתן הקלה או התרת שימוש חורג.
ניתן להבחין כי החוק מתנה את החבות בהיטל בעליית שווי המקרקעין דהיינו , לא בהכרח כאשר זכויות הבניה גדלות נוצרת החבות בהיטל השבחה.
החוק מדגיש כי יש לבחון האם יש עליה בשווי המקרקעין ורק במידה וקיימת עליה כזו , קיימת החבות בהיטל השבחה.
נקודה נוספת היא לשון החוק האומרת "עלית שווי מקרקעין" , דהיינו , לא רק קרקע אלא כהגדרת החוק ,
מקרקעין- קרקע וכל הבנוי והנטוע בה בחיבור של קבע.
החוק מוסיף כי על מנת שעלייה בערך הקרקע תיקרא השבחה שבגינה תהיה חבות בהיטל השבחה
עליית שווי זו צריכה לנבוע עקב אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג.
לפיכך, כאשר מתבצע אחד מהשלושה רק אז יש לבחון בצורה מקצועית האם הדבר יצר חבות בהיטל השבחה ומהי אותה חבות.
על פניו נראה כי כל תוכנית המגדילה את זכויות הבניה תגרור בחובה תשלום היטל השבחה אך לא כך הדבר, חוק התכנון בתוספת השלישית מגדיר בצורה ברורה מהי תוכנית לעניין היטל השבחה וכך לשון החוק" תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת".
דהיינו רק במידה ועקב אשור אחת מתוכניות אלו חלה השבחה במקרקעין תהיה חבות בהיטל השבחה.
אם נבחן סיטואציה זו בחיי היומיום ניתן לומר כי כאשר פלוני מגיש תוכנית להגדלת אחוזיי הבניה בדירתו
אשר יוצרים השבחה במקרקעין יהיה עליו לשלם היטל השבחה כחוק ( במידה ואינו נכנס בנעלי אחד הפטורים)
מכיוון שהתוכנית שאושרה היא תוכנית מקומית או מפורטת והחוק ציין כי בתוכניות אלו יחול ההיטל .
אך במקרים בהם הושבחו מקרקעין כתוצאה מתוכנית מתאר ארצית כגון בניית מחלף או קניון ענק ,
יתכן כי דירות המגורים הצמודות יעלה ערכם .
במקרה כזה לא קיימת חבות בתשלום היטל השבחה למרות ההשבחה שחלה במקרקעין ,
מפני שההשבחה נבעה כתוצאה מתוכנית מתאר ארצית ולא כתוצאה מתוכנית מתאר מקומית או מפורטת.
החוק קובע כי גם במקרים של מתן הקלה או התרת שימוש חורג יהיה על הבעלים לשלם היטל השבחה לוועדה המקומית.
הבסיס הרעיוני העומד מאחורי גביית ההיטל הוא שאת האגרות וההוצאות הכרוכות בהכנת התוכנית,
עריכתה או ביצועה ישלמו המקרקעין שערך נכסיהם עלה עקב הכנתה של התוכנית.
לעיתים פעולת הרשות הציבורית העוסקת בתכנון גורמת להשבחת נכסיו של הפרט לעיתים מבלי שנקף אצבע,
ולכן מין הדין והצדק שהציבור הנהנה מהתוכנית ישתתף בהוצאות הכרוכות בהכנת התוכנית.