בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמה בכל מה שקשור לביקושים לשטחי תעשייה הן באזור מטה יהודה/ בית שמש והן באופן כללי באזורים שונים במדינת ישראל.
שוק הקרקעות לתעשייה היה רדום במשך שנים רבות כאשר באזורי פריפריה רבים היה ניתן להבחין ברמות ביקושים נמוכות מאוד לעיתים אפסיות.
גם באזור מטה יהודה/ בית שמש , היו תקופות בהן שווקו מגרשי תעשיה ע"י המנהלת ורשות מקרקעי ישראל
כאשר בתוצאות המכרז ניתן להבחין כי בחלק גדול מהמגרשים כלל לא הוגשו הצעות ובחלק שכן הוגשו , היו הצעות מועטות ובמחירי מינימום.
בתחילה אדגיש ואציין כי כל אזור תעשיה יש לו את רמת הביקוש אליו הנובעת בין היתר בשל מיקומו וקרבתו לצירי תנועה מרכזיים , רמת הפיתוח המצויה באותו אזור תעשיה,
הרכב העסקים המצוי בו וכן אופי השימוש באותו אזור תעשיה.
לדוגמא, אזור התעשיה המערבי- בית שמש , הינו אזור תעשיה המאופיין ברובו הגדול בשימושי תעשייה כבדה ,
מפעלי מתכת גדולים ושטחי אחסנה גדולים הן אחסנה פתוחה והן אחסנה מקורה.
אזור התעשיה מפותח ברמה סבירה, כבישים ,
מדרכות ותאורת רחוב אך ממוקם לא בצמידות לעיר .
כמו כן, אזור התעשיה המערבי סבל מאי הגעת תחבורה ציבורית אליו ומכאן שקיים קושי מהותי בשינוע העובדים למפעלים ,
מה שמייקר בסופו של יום את עלותם.
לעומתו, אזור התעשיה הצפוני של העיר, ממוקם בצמידות לעיר עצמה ומאופיין בחלקו הגדול בשימושים מעורבים.
דהיינו במהלך השנים ניתן להבחין כי השימושים אשר במקור הו תעשיה מסורתית משתנים כיום לשימושים המערבים מסחר.
על אף שקיימת בעיה די מהותית של גישה וחניה באזור התעשיה הצפוני, עדיין ניתן לקבוע כי בשל מיקומו ואופיו מדובר באזור התעשיה בעל רמת הביקושים הגבוהה ביותר.
אזור התעשיה הר טוב מחולק ל- אזור הר טוב א' ואזור הר טוב ב' כאשר הר טוב א' הינו הוותיק יותר ומאופיין במבנה תעשיה ותיקים ברובם בני 1-3 קומות.
רמות הביקושים להר טוב א' נשארו קשיחות לאורך שנים רבות .
באזור התעשיה הר טוב ב' הסיפור שונה במקצת.
במהלך ה- 15 שנים האחרונות היו מס' רב של מכרזים באזור התעשיה כאשר בתחילת השיווק רמת הביקושים הייתה נמוכה מאוד וכן מחירי הזכייה היו נמוכים מאוד.