בהתאם לחוזה החכירה ניתן לבנות 160 מ"ר.
בפועל נבנה 240 מ"ר .
מר ישראלי הוסיף את התוספת בשנת 2014 .
כיום קיימת דרישה של הרשות לשלם בעבור השטח בו השתמש ללא חוזה החכירה לתקופה בה השתמש.
שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2014- 4,000 ₪
שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2015- 4,200 ₪
שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2016- 4,500 ₪
שווי למ"ר מבונה נכון לשנת 2017- 4,600 ₪
כאמור למר ישראל 80 מ"ר מעבר לחוזה בינו לבין הרשות ולפיכך ניתן לקבוע כי:
שווי החריגה נכון לשנת 2014- 4,000 ₪ X 80 מ"ר= 320,000 ₪
שווי החריגה נכון לשנת 2015- 4,200 ₪ X 80 מ"ר= 336,000 ש"ח
שווי החריגה נכון לשנת 2016- 4,500 ₪ X 80 מ"ר= 360,000 ש"ח
שווי החריגה נכון לשנת 2017- 4,600 ₪ X 80 מ"ר= 368,000 ₪.
כעת, לאחר שהתקבל שווי הקרקע המצויה בחריגה מחוזה החכירה, גובה דמי השימוש הינו 6% משווי הקרקע .
דהיינו גובה דמי השימוש במקרה דנן הינם:
נכון לשנת 2014- 320,000 ₪ X 0.06= 19,200 ש"ח
נכון לשנת 2015- 336,000 ₪ X 0.06= 20,160 ש"ח
נכון לשנת 2016- 360,000 ₪ X 0.06= 21,600 ש"ח
נכון לשנת 2017- 368,000 ₪ X 0.06= 22,080 ש"ח
כיום, נוהגת רשות מקרקעי ישראל לגבות דמי שימוש עד 7 שנים ובמקרים מסוימים אף למעלה מכך.בשנים האחרונות ניתן להבחין כי רשות מקרקעי ישראל שמה דגש יותר על עניין גביית דמי השימוש,
פקחי הרשות מגיעים בתדירות גבוהה הן למגזר העירוני והן למגזר החקלאי , מבצעים ביקורי פתע רבים ולאחר מכן נשלחים שמאי מקרקעין מטעם הרשות על מנת לקבוע את שווי הקרקע לכל תקופת השימוש הבלתי מורשה.
כמו כן משתמשת הרשות בתצלומי אויר המבוצעים כמעט מידי שבוע כאשר בתצלומים אלו ניתן להבחין מתי בדיוק החלה הפלישה לאותו שטח או מתי בדיוק החל השימוש הלא מורשה. ( בריכות שחיה, מחסנים, חצרות וכו')
בנוסף, כאשר מוגשת בקשה לקבלת היתר בניה או אישור תוכנית הדבר מותנה בתשלום דמי השימוש בטרם תחתום הרשות על התוכניות.
כאשר קיבוץ/ מושב יוזם תוכנית וכבעל הקרקע זקוק לחתימת הרשות, הרשות מתנה את חתימתה רק לאחר שישולמו דמי השימוש באותו מושב/ קיבוץ.
ידועים לא מעט מקרים בהם נעשה שימוש לא מורשה שנים רבות בתחומי קיבוצים ומושבים וכאשר אותו קיבוץ/ מושב היה צריך את חתימת הרשות על מנת לקדם את התוכנית, נתקל בדרישת הרשות לתשלום דמי השימוש.
דרישת התשלום נשלחת לחוכר ואליה מצורפת חוות הדעת השמאית אשר עליה ניתן לערער בזמן המקובל.
לעיתים קיימת אי הסכמה מול הרשות לעניין זמן השימוש ,
כאשר החוכר טוען כי זמן השימוש קצר יותר מדרישת הרשות.
במקרה כזה חשוב להצטייד בכל המסמכים הרלוונטיים אשר יוכיחו את זמן השימוש הלא מורשה .
( חוזה התקשרות מול קבלן לבניה, אשור רואה חשבון מתי נפתח העסק וכיוצ"ב)
לעיתים אף הרשות דורשת הצהרת בעל הזכויות אצל עורך דין מהי התקופה בה היה שימוש לא מורשה ובהתאם להצהרתו יבוצע החיוב.
מיותר לציין כי תשלום דמי השימוש אינו פוטר את בעל הזכויות מהצורך בפינוי השטח אליו פלש/ הריסת המבנה אותו הוסיף ואינו מסדיר תכנונית או משפטית את השימוש שאינו מורשה.